לפני כמה מאות שנים רצה האפיפיור לגרש את כל היהודים מאיטליה. היהודים
> הקימו,כמובן, קול צעקה שבעקבותיו הציע האפיפיור לערוך עימות בין מנהיג
> היהודים לבינו. אם המנהיג היהודי ינצח יורשו היהודים להישאר באיטליה.
> הקהילה היהודית בחרה את רבי מוישה הזקן לייצג אותה בעימות. אך רבי
> מוישה הזקן לא ידע לדבר לטינית והאפיפיור לא ידע לדבר יידיש. משום כך הוחלט
> לקיים עימות שקט.
> 
> ביום של העימות ישבו האפיפיור ורבי מוישה האחד מול השני, ולאחר דקה הרים
> האפיפיור את ידו והראה שלוש אצבעות. רבי מוישה הרים יד והראה אצבע אחת.
> לאחר מכן סובב האפיפיור את אצבעו באויר מעל לראשו.
> רבי מוישה הצביע לכיוון הרצפה.
> אז הביא האפיפיור לחם קודש וגביע יין מקודש.
> רבי מוישה הוציא תפוח.
>
> בשלב זה קם האפיפיור על רגליו והודה: "האיש הזה ניצח אותי. היהודים יכולים
> להישאר".
>
> מאוחר יותר התאספו אנשי האפיפיור סביבו ושאלו אותו מה קרה שם.
>
קודם הראיתי שלוש אצבעות כדי להזכיר את השילוש הקדוש.
> הוא הגיב בהרמת אצבע אחת כדי להזכיר לי שיש אלוהים אחד לכולנו.
> אחר כך הנפתי את אצבעי מעל לראשי כדי להראות שאלוהים נמצא סביבנו
> והוא הצביע לרצפה כדי לומר, הוא נמצא ממש פה אתנו.
> לסיום הוצאתי את הלחם והיין הקדושים כדי להגיד לו שאלוהים סולח לנו על
> חטאינו, אז הוא הוציא תפוח כדי להזכיר לי את החטא הראשון.
>
> לכל דבר הייתה לו תשובה. מה יכולתי לעשות?"
>
> גם הקהילה היהודית התגודדה מסביב לרבי מוישה ובקשה הסברים.
> אמר להם רבי מוישה: "בהתחלה הוא אמר לי 'יש לכם שלושה ימים לעוף מפה',
> אז אמרתי לו 'לך תזדיין',
> אחר כך הוא הודיע לי שכל העיר חייבת להתרוקן מכל היהודים.
>
> אמרתי לו שאנחנו נשארים פה ולא הולכים לשום מקום."
> "נו, ואז?", שאל מישהו.
> "מי יודע?", ענה לה רבי מוישה, "הפסקנו לארוחת צהריים".