אייזיק מאיר דִיק (אָמָ"ד; 1814 – 1893) היה משכיל וסופר יהודי ליטאי שכתב ביידיש ובעברית.

דיק נולד בווילנה, נפטר בה, ובה העביר את רוב ימיו.‏[1] היה מעין פולקלוריסט משכילי או היסטוריון עממי, שרשם בסיפוריו המוני אירועים ופרשיות מחיי היהודים בפולין ובעיקר בליטא.‏[2] סיפוריו מלאי הומור ומתארים את סביבת העיירה היהודית הטיפוסית.

"הבהלה אשר היתה בעיר ההרס בשנת תקצ"ה" הוא סיפור סאטירי המתאר את נישואי הבהלה בעיירה נייסוויז' שבפלך וילנה, לאחר השמועה על אודות הצו אשר יצא בשנת תקצ"ה (1835), ואשר אסר נישואים מוקדמים בקרב יהודים (שמונה־עשרה לנער ושש־עשרה לנערה). הסיפור התפרסם בשנת 1867 בכתב העת "המליץ". עוד בין יצירותיו: עיבוד הספר "אוהל הדוד תום".

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של אייזיק מאיר דיק בקטלוג הספרייה הלאומית
• אייזיק מאיר דיק, באנציקלופדיית ייִוו"אָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
• אייזיק מאיר דיק, ‏מחזה מול מחזה, ורשה: תרכ"א-1861, באתר HebrewBooks
• איציק מאַנגער, אײַזיק מאיר דיק (מתוך: "נאָענטע געשטאַלטן": שריפֿטן אין פּראָזע, תל אביב: י. ל. פּרץ פֿאַרלאַג, 1980 , זז' 51-46), באתר "העולם היידי", אוניברסיטת חיפה (ביידיש)
• שמואל ורסס, "גלגול נפש" של ארטר בגלגולו ליידיש של אייזיק מאיר דיק, חוליות: דפים למחקר ספרות יידיש ותרבותה, 2: 29-49, 1994
• דוד הירש רוסקיס, אייזיק מאיר דיק - האמן כמגיד מדומה, חוליות: דפים למחקר ספרות יידיש ותרבותה, 1: 7-41, 1993

הערות שוליים

1. ^ דב סדן, "על המחבר וחיבוריו", בתוך: אייזיק מאיר דיק, ר' שמעיה מברך המועדות, דורות תשכ"ז.
2. ^ דן מירון, "דימוי העיירה בספרות היהודית", עתון 77, מס' 32–33.