אברהם קַרפִּינוביץ' (לעתים קרפינוביץ'; בכתיב יידי: קארפינאוויטש; 1918, וילנה – 24 במרץ 2004,‏[1] תל אביב) היה סופר יידי ישראלי ממוצא ליטאי, חתן פרס ראש הממשלה לספרות יידיש. יצירתו נסבה על עירו וילנה.

אברהם קרפינוביץ' נולד ב-1918 בווילנה ולמד בתיכון יידי. אביו, משה קרפינוביץ' (1892–1941), היה מנהל התיאטרון העממי בווילנה (ונספה בשואה, כמו יתר בני משפחתו). עם פלישת הגרמנים ב-1941 נמלט קרפינוביץ' והגיע עד קזחסטן. לאחר המלחמה חזר לווילנה. באפריל 1947 עלה על אוניית המעפילים "תיאודור הרצל" שנתפסה על ידי הבריטים, ונשלח למאסר בקפריסין. שם התערה בפעילות החברתית והספרותית. בשנת 1949 עלה לישראל. במשך שלושים שנה עבד בהנהלת התזמורת הפילהרמונית. למד היסטוריה באוניברסיטת לונדון. כתב ספרות ומונוגרפיות ביידיש, ופרסם בעיתונות היידית בישראל מאמרים שדנו בעניינים פוליטיים ובגורלה של שפת יידיש ותרבותה. בשנת 1951 הצטרף לחבורה הספרותית היידית "יונג ישראל". בשנת 1959‎ פרסם את הרומן הראשון שלו, "דער וועג קיין סדום" ('הדרך לסדום'). בשנת 1976 זכה בפרס "מנדלי מוכר ספרים" לסופרי יידיש. בשנת 1988 זכה בפרס ראש הממשלה לספרות יידיש. היה נשוי לריבה (רבקה), ילידת וילנה, שעלתה עמו באנייה "תיאודור הרצל", עד פטירתה בשנת 1964.‏[2] . קרפינוביץ' נפטר בשנת 2004.

בעברית הופיע מבחר של שנים עשר מסיפורי וילנה שלו בקובץ "סיפורי וילנה". המונוגרפיה הביוגרפית שפרסם על ברוניסלב הוברמן היא הספר היחידי שכתב בעברית.

יצירתו

• דער וועג קיין סדום (צייכנוגען: א' באגען), תל אביב: י"ל פרץ ביבליאטעק, 1959. ('הדרך לסדום'; על חיי העולים החדשים)
• ביים ווילנער דורכהויף (צייכענונגען: יאסל בערגנער), תל אביב: פאראלג י"ל פרץ, תשכ"ז.‏^[3]
• א טאג פון מלחמה, תל אביב: פארלאג י"ל פרץ, תשל"ג. (סיפורים על מלחמת ששת הימים; בגינו זכה בפרס השנתי ליצירה המופיעה ב"גאלדענע קייט"‏^[4])
• אויף ווילנער גאסן, תל אביב: די גאלדענע קייט, 1981.
• צו פוס קיין ארץ ישראל, תל אביב: פארלאג י.ל. פרץ, 1985.
• אויף ווילנער וועגן,‫ תל אביב: פארלאג י.ל. פרץ, 1987.
• די געשיכטע פון ווילנער גר צדק גראף וואלענטין פאטאצקי,‫ תל אביב: ווילנער פנקס, תש"ן 1990. (על ולנטין פוטוצקי)
• ווילנע, מיין ווילנע, תל אביב: בהוצאת י"ל פרץ, 1993.
• געווען, געווען אמאל ווילנע,‫ תל אביב: פארלאג י.ל. פרץ, תשנ"ז 1997.
  
  הערות שוליים

1. ^ תאריך הפטירה המדויק ע"פ דף הנפטר (בית העלמין הדרום) באתר חברה קדישא ת"א והמחוז.
2. ^ ריבה קרפינוביץ ז"ל – למנוחות, מעריב, 2 באוקטובר 1964; ריבה קרפינוביץ, דבר, 2 באוקטובר 1964.
3. ^ ראו ביקורת: יוסף פרידלנדר, ווילנה של מטה: הווי יהודי ב"חצרות־מעבר", מעריב, 30 ביוני 1967.
4. ^ פרס ספרותי לאברהם קרפינוביץ, דבר, 17 בספטמבר 1968.

יצירתו בעברית

• ברוניסלב הוברמן: קוים לדמותו (העורך: צבי אבני), תל אביב: הספרייה המרכזית למוסיקה בישראל (בעזרת התזמורת הפלהרמונית הישראלית וקרן תל אביב לספרות ואמנות), 1973. (תורגם לספרדית)
• סיפורי וילנה (ערך ותירגם: אברהם יבין),‫ תל אביב: עם עובד, תשנ"ה 1995.

• "כלי-כסף מפולין" (סיפור; תרגמה: רבקה בסמן), מאזנים: ירחון לספרות, נ"ג: 285-290, 1981.
• "כרטיס-הפיס של שיבעלה" (סיפור; תרגם: יהודה גור-אריה), גשרים: כתב-עת דו-לשוני לספרות עברית ויידיש, ב': 72-79, 1984.
• "מסע אל הנעורים" (סיפור; תרגמה: רבקה בסמן-בן-חיים), רבקול: מאסף לספרות ולאמנות, 1989, 68-78.
• "סיפורו המופלא של אורקע נאכאלניק", קשר, 18: 93-101, 1995. (על אורקה נכלניק)
• "וילנה בלי וילנה" (סיפור; תרגם: אריה אהרוני), עמדה: ביטאון לספרות, 4: 66-73, 1996.

יצירתו בתרגום לשפות נוספות

• Abraham Karpinowicz, Die phantastische Theorie vom Schuster Prenzik: Erzählungen aus dem jüdischen Wilna (Aus dem Jidd. von Johannes Luzius Brosi), Gerlingen: Schneider, 1990. (בגרמנית)
• Abraomas Karpinovičius, Paskutinis Vilniaus pranašas (Cvi Smoliakovas), Vilnius: Tyto Alba, 1998. (בליטאית)
• Последний Виленский Пророк (Пер. с идиш С. Лапицкой), Тель Авив, 2000. (ברוסית)

לקריאה נוספת

• אברהם ליס, "אברהם קארפינוביץ'", גשרים: כתב-עת דו-לשוני לספרות עברית ויידיש, ב': 80, 1984.
• מרדכי יושקובסקי, "וילנה יהודית דרך צחוק ודמע: אלמנט הומוריסטי ביצירותיו של אברהם קרפינוביץ'", מראה, 5: 75-79, 2010.

קישורים חיצוניים

• אברהם קרפינוביץ', במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
• קטע קצר מספרו של אברהם קרפינוביץ' "סיפורי וילנה", וקטע קצר נוסף מספרו, בתערוכה "ירושלים דליטא: סיפורה של הקהילה היהודית בווילנה", באתר יד ושם
• אברהם קרפינוביץ', באתר עד עולם