פרץ הירשביין (7 בנובמבר 1880, הורדנה – 16 באוגוסט 1948, לוס אנג'לס) היה משורר מחזאי וסופר יידיש, מן היוצרים הידועים ביידיש, ומן הפוריים שביניהם. הירשביין נולד בהורדנה שבפולין שתחת שליטת האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) בשנת 1880. הוא למד בחינוך הדתי המסורתי, אך בגיל הנעורים עבר לחינוך דתי מתקדם ופתוח. הוא הגיע לוילנה בגיל 18, ושם הצטרף לחוגי המחתרת נגד השלטון הרוסי מצד אחד, ולחוגים לומדי העברית וההשכלה המודרנית מצד שני. בשנת 1904 הגיע לוורשה הבירה, והחל בכתיבתו הספרותית. בתחילת דרכו כתב עברית, כמה ממחזותיו הראשונים נכתבו עברית, אבל לימים נטש את העברית והתמסר לכתיבה ביידיש בלבד.

בשנת 1908 הגיע פרץ הירשביין לאודסה, הצטרף למרכז הספרותי העברי בהנהגתו של ביאליק, ובסיועו של ביאליק הקים להקה דרמטית. על במת הלהקה העלה מחזות יידיש שלו ושל אחרים והתפרסם מאוד בעולם היהודי, באירופה ובאמריקה. כעשרים שנה, עד שנת 1930 נדד פרץ הירשביין בעולם. הוא ביקר בין השאר בארצות אירופה השונות, בארץ ישראל, בדרום אסיה, בסין בהודו וביפן. סוף מסעותיו היה בארגנטינה ואחר כך בארצות הברית. בשנת 1930 השתקע בניו יורק ופעל בה עשר שנים. את שמונה שנותיו האחרונות עשה בלוס אנג'לס, שם נפטר ושם נקבר ב-1948.

כאמור, יצירותיו הראשונות נכתבו עברית, שירים וסיפורים שנדפסו בבמות שונות. אך, את עיקר פרסומו ותהילתו בעולם היהודי רכש כמחזאי. מחזותיו שנכתבו במקורם ביידיש תורגמו ללשונות רבות. שניים ממחזותיו, "ילדי השדה" ו"בת הנפח", הוצגו בעברית בתיאטרון "הבימה". כיוצרי יידיש אחרים הירשביין לא נאחז בארץ ישראל, והיה מוכר בקהילות יהודיות ברחבי העולם.

פרץ הירשביין כתב למעלה משמונים כרכי סיפורים שירים ומחזות. וכן ספרי מסעות ממסעותיו הרבים בעולם.