שמריהו (שְׁמֶרְקֶ'ה) קָצֶ'רְגִינְסקי (ביידיש: שמערל או שמערקע קאַטשערגינסקי; בכתיב לועזי: Shmerke Kaczerginski;‏ 1908, וילנה – 28 באפריל 1954, מנדוסה, ארגנטינה) היה סופר, עיתונאי ומשורר יידיש, פרטיזן במלחמת העולם השנייה.

שמריהו (שְׁמֶרְקֶ'ה) קָצֶ'רְגִינְסקי (ביידיש: שמערל או שמערקע קאַטשערגינסקי; בכתיב לועזי: Shmerke Kaczerginski;‏ 1908, וילנה – 28 באפריל 1954, מנדוסה, ארגנטינה) היה סופר, עיתונאי ומשורר יידיש, פרטיזן במלחמת העולם השנייה.

שמריהו קצ'רגינסקי נולד בווילנה שבליטא (אז באימפריה הרוסית) בשנת 1908. למד במוסדות דתיים והשתלם בענף הדפוס בווילנה. מגיל צעיר החל לכתוב שירים וסיפורים ולפרסמם. היה בין המייסדים והפעילים של חבורת משוררי היידיש הצעירים בווילנה, "יונג וילנה" ("וילנה הצעירה"). קצ'רגינסקי היה בעל השקפות שמאלניות, והצטרף מצעירותו למפלגה הקומוניסטית. בווילנה היה כתב של העיתון היידי מאמריקה "מארגען פרייהייט". כבר מצעירותו נתחבבו כמה משיריו על ההמונים היהודים בווילנה ובפולין, והפכו לשירי עם מושרים.

עם ההסכם בין ברית המועצות לגרמניה הנאצית, הסכם מולוטוב-ריבנטרופ (1939), התרכזו בווילנה עשרות אלפי יהודים שנמלטו מפולין, ובהם משוררים וסופרים רבים. תוך זמן קצר קמו מוסדות ספרותיים קומוניסטיים, לפי הדגם הסובייטי, וקצ'רגינסקי תפס מקום בולט בהתארגנויות החדשות.

ביוני 1941 החלה הפלישה הנאצית לברית המועצות. יהודים רבים הצליחו להימלט מזרחה עם הקומוניסטים, אך רבים יותר נותרו בווילנה בגטו. קצ'רגינסקי לא הצליח להימלט מזרחה, ונמלט כשנה מהגרמנים כשהתחזה למשוגע חרש אילם. באביב של שנת 1942 חזר לווילנה והשתקע בגטו. נטל חלק פעיל בחיי התרבות הענפים והאינטנסיביים שהיו בגטו. פעל בגטו יחד עם המשורר אברהם סוצקבר ואחרים, והיה בין השאר בין מצילי אוצרות היהדות העצומים שהיו בווילנה: באפריל 1943 החלו הנאצים לבזוז את ספריית "ייווא", כחלק מ"מבצע רוזנברג", וכפו על קצ'רגינסקי לסייע להם באיסוף מסמכים מייווא על מנת להעבירם לברלין. היות ש-"ייווא" שכן מחוץ לגטו, עלה בידו של קצ'רגינסקי, בסיוע סוצקבר ואחרים, להציל ספרים, כתבי-יד ומסמכים מארכיון גטו וילנה.‏^[1]

בספטמבר 1943 נמלט קצ'רגינסקי מגטו וילנה, והצטרף ליחידת פרטיזנים סובייטים ביערות הסמוכים. בשל חברותו במפלגה הקומוניסטית, קוּדם לתפקידי ארכיון, עיתונאות, רישום ותעמולה בחטיבת הפרטיזנים הרוסית. בקיץ 1944 היה בין ראשוני השבים לווילנה ולגטו החרב. קצ'רגינסקי התמסר לפעולות הצלה שימור ואיסוף של יצירות התרבות היהודית שנמחקה. ובשנת 1948 הוציא אנתולוגיה גדולה של שירת יידיש שחוברה בגטאות ובמחנות ההשמדה. לשירים צורפו לחנים והאסופה הזו הפכה לאבן פינה ביצירת היידיש של תקופת ההשמדה.

קצ'רגינסקי לא היה ציוני; הוא התנכר לעברית, ובחר שלא לשבת בישראל, בניגוד לחברו המשורר אברהם סוצקבר. הוא היגר בשנת 1950 לארגנטינה, שהיה בה עדיין באותה עת ציבור דוברי יידיש ניכר. ואכן, חמישה מספריו, ביידיש, יצאו לאור בבואנוס איירס.