שם השיעור : זמן הווה - די איצטיקע צייַט
נטיית הפועל - די בייגונג פֿון ווערב
לכל פועל ביידיש קיימת צורת יסוד / גרונט פֿאָרם.כלומר בלי סיומת נון או ען
דוגמה לצורת יסוד : שרייַב, לערן, איבערזעץ
כדי ליצור את צורת הפועל בזמן הווה /איצטיקע צייַט, מוסיפים סיומות לצורת היסוד של הפועל.
אֶל צורת היסוד של הפועל גרונט פֿאָרעם יש להוסיף סיומת סופֿיקס בהתאם לכינוי הגוף /פּערזאָן
כלל בסיסי בהטיית הפועל ביידיש : נון נופלת, סט, ט
נון נשארת, ט, נון נשארת
במשפט ביידיש חייב להיות פועל - הפועל מוטה בהתאם לנושא המשפט אליו מתייחס הפועל.
[אני] איך ------- [ נון או ען נופלים] [אנחנו] מיר --------ן ( ען )
[את/ה ] דו --------סט [אתם/אתן] איר --------ט
[הוא ] ער --------- ט [הם/הן] זיי --------ן ( ען ) [היא] זי --------- ט [ זה ] עס --------- ט [תחליף נושא] מען ---------ט [ מי ] ווער ---------ט ?
מען הוא כינוי סתמי שמובנו "מישהו", משתמשים בו כנושא סתמי. לפני פועל אפשר להשתמש בצורה מע. דוגמה: מעגייט, מעלערנט.
דוגמאות להטיית הפועל:
איך לערן [ אני לומד ]
דו פֿאַרשטייסט [ אתה מבין ]
דו קומסט [ אתְּ באה ]
ער הייסט [ הוא מכונה / שמו הוא ]
זי וויל לערנען [ היא רוצה ללמוד ] * - פועל מודאַלי בגוף שלישי לא מקבל סיומת 'ט'.
ווער לייענט ? [ מי קורא ?]
מען עסט [ אוכלים ] = שים לב כינוי הגוף נסתר בתוך הפועל
מע לערנט זיך [ לומדים]
עס שרייַבט [ זה כותב ]
----
מיר האָבן ליב [ אנחנו אוהבים ] איר האָט קינדער [יש לכם ילדים ] איר זייַט אין שול [ אתן בבית-ספר ] איר טרינקט [ אתם שותים ] זיי זייַנען געזונט [ הם בריאים ]
כינוי גוף
שרייַבן
רעדן
קומען
לערנען
עסן
דאַרפֿן פועל מודאלי*
איבערזעצן פועל מתפצל*
אני
איך
שרייַב
רעד
קום
לערן
עס
דאַרף
זעץ איבער
את/ה
דו
שרייַב+סט
רעד+סט
קומסט
לערנסט
עסט
דאַרפֿסט
זעצסט איבער
הוא
ער
שרייַב + ט
רעד + ט
קומט
לערנט
זעצט איבער
היא
זי
דאַרף [!]
זה
תחליף נושא
מען
מי
ווער ?
אנחנו
מיר
שרייַב + ן
רעד + ן
דאַרפֿן
זעצן איבער
אתם/תן
איר
רעד+ ט
דאַרפֿט
הם/הן
זיי
רעד +ן
סיומת הפועל
כאשר צורת היסוד גרונט פֿאָרעם של הפועל מסתיימת ב: מ, ן, נג, נק , יי, ייַ, וי, ל (סילאבית) כמו ב- קומ[ען], לערנ[ען], טרינק[ען] תהא הסיומת של שם הפועל 'ען'.
כלומר : לצורת יסוד [קום, טרינק, לייען] של הפועל שמסתיימת ב: מ', נק', נג', נ', יי, ייַ, וי, ל' יש להוסיף לצורת היסוד [גרונט פֿאָרעם] סיומת -ען-. צורה זאת נקראת : צורת מקור [אינפֿניטיוו ]: קומען, טרינקען, לייענען.
דוגמה: קום = קומ + ען = קומען ( לבוא) טרינק = טרינק + ען = טרינקען ( לשתות ) חלום = חלומ + ען = חלומען ( לחלום ) קלינג = קלינג + ען = קלינגען ( לצלצל )
בוי = בוי + ען = בויען ( לבְנוֹת )
בהטיית הפועל תיפול הסיומת 'ען' ונקבל חזרה את צורת היסוד [גרונט פֿאָרעם]. אל צורת היסוד ובמקום 'ען' יש להוסיף את הסיומת בהתאם לכינוי הגוף [ראה טבלה].
*פועל מאָדאַלי : בפועל מאָדאַלי בכינוי גוף שלישי יחיד לא תתוסף ה-ט. [ראה פרק נפרד].
*פועל מתפצל (אַדווערביאלי ) / קאָנווערבן הוא כאשר אל הפועל באינפֿיניטיוו מתווספת קידומת פּרעפֿיקס כמילת יחס : אַרייַנ-, צוריק-, אַרויפֿ-, איבער-, ומתקבל פועל מתפצל : איבערקומען, צוריקקומען
הפעלים הנוצרים בעקבות תוספת מילת היחס משנים את משמעותם ופרושם ואף דרך השימוש בהם משתנה בזמן הווה [ ראה פרק נפרד פועל מתפצל / קאָנווערבן]
קיימת קבוצה של פעלים שהם צורות בלתי סדירות של המקור אינפֿיניטיוו ולכן יוצאי דופן בהטייה בזמן הווה : ( ראה במילון ).
געבן : גיב, גיסט, גיט, גיבן, גיט, גיבן = לתת
האָבן : האָב, האָסט, האָט, האָבן, האָט, האָבן = יש
וויסן : ווייס, ווייסט, ווייסט, ווייסן, ווייסט, ווייסן = לדעת
טאָן : טו, טוסט, טוט, טוען, טוט, טוען = לעשות
זען : זע, זעסט, זעט, זעען, זעט, זעען = לראות
וועלן: וויל, ווילסט, וויל, ווילן, ווילט, ווילן = לרצות
וועלן : וועל, וועסט, וועט, וועלן, וועט, וועלן = פועל עזר בונה עתיד
זייַן : בין, ביסט, איז, זייַנען, זייַט, זייַנען = להיות
הערה: סיומות לפעלים
כאשר מילה מסתיימת בט', סט', סטו', נ', ען' יש מקום לחשוב שהיא משתייכת לפועל.
דוגמה: מאַכסטו = דו מאַכסט, בצורת מבנה משפט שאלה. [העושה אתה] האָסטו = דו האָסט, בצורת מבנה משפט שאלה. [היֵש לךְ/לךָ]
קיצורים :
כ'לאַך = איך לאַך. ס'לאַכט = עס לאַכט. מ'לאַכט = מען לאַכט. מעלאַכט= מען לאַכט
מבנה משפט שלילה בזמן הווה:
שלילת רעיון המשפט: - ניין כאשר מילת השלילה 'ניין' באה בראש משפט. לשלילת רעיון המשפט כולו. ניין, איך קום ניט.
שלילת הפועל:- ניט/נישט
איך לערן ניט / איך לערן נישט :[אני לא לומד] דו פֿאַרשטייסט ניט / דו פֿאַרשטייסט נישט [את/ה לא מבין/נה]
שלילת שם-עצם : קיין
לשלילת שם-העצם יש להוסיף 'קיין' לפני שם העצם. תווית השלילה 'קיין' באה במקום אַ / אַן. מילת השלילה 'קיין' באה גם לפני שם-עצם ברבים ומבטלת את תגית הידוע.
מיר האָבן ניט קיין ביכער
ער האָט ניט ליב קיין קולה
מבנה משפט שאלה בזמן הווה :
במשפט שאלה פֿרעגזאַץ על הפועל הראשון והנושא להחליף מקום.
וואָס לערן איך ? [ מה אני לומד ]
ווי אַזוי פֿאַרשטייסט דו [ באיזה אופן אתה מבין ? ]
ווען קומסט דו ? [ מתי אתְּ באה ? ]
ווי הייסט ער ? [ איך הוא מכונה / שמו הוא ]
וויפֿל וויל זי לערנען ? [ כמה רוצה היא ללמוד ? ] * - פועל מאָדאַלי בגוף שלישי לא מקבל סיומת 'ט'.
ווער לייענט ? [ מי קורא ]
וואָס עסט מען ? [מה אוכלים ? ]