משה נדיר (בכתיב יידי: משה נאַדיר; באנגלית: Moyshe Nadir) הוא שם העט של יצחק רייז (1885, גראייב, גליציה – 1943, ניו יורק), שהיה סופר יידיש, הומוריסטן חריף ומתרגם.

נדיר היגר לארצות הברית בשנת 1898 והשתקע בניו יורק. בשנת 1902 החל לפרסם את שיריו הראשונים ביידיש, והפך עם הזמן לאחד ההומוריסטנים הגדולים של תרבות היידיש באמריקה. הוא כתב פיליטונים מבריקים בעיתונות הקומוניסטית היהודית בניו יורק. משה נדיר היה בעל עמדות אנטי ציוניות חריפות, ואף הלעיג וגיחך את הציונות, וביזה בכתיבתו את המפעל הציוני ואת ההתיישבות בארץ.

בכתיבתו ההומוריסטית השתמש משה נאדיר בכמה שמות עט, ובהם: יצחק בן מאיר, רינאלדו, משה רייז, יצחק נדיר ואחרים.

משה נדיר עזב את המפלגה הקומוניסטית לאחר הסכם ריבנטרופ מולוטוב. בסוף ימיו מיתן את עמדותיו והתקרב לזרם המרכזי של ציבור קוראי היידיש באמריקה. הוא היה מתרגם מעולה, ותרגם ליידיש מהספרות האירופית והאמריקנית. פרסם למעלה משלושים כרכים ביידיש, הומורסקות, פיליטונים, שירים סיפורים ודברי פולמוס. לעברית תורגמו רק שני ספרונים קטנים מיצירתו.

פרנסות יהודיות, ספרון, תל אביב: ידיעות, 1948.

עין אחת צוחקת, ששה עשר ציורים קטנים, ספרון, בתרגום אברהם לוינסון, תל אביב: ידיעות, 1946.

סיפורים בתוך לקט סיפורים מספרות יידיש, בתרגום אברהם לוינסון, תל אביב: ניומן, תשי"ח-1958.

• "בעין הסערה (על אופיו וגורלו של משה נאדיר), בתוך: שלום לוריא וחיה בר יצחק (עורכים), חוליות, 6, 2000.
• משה נאדיר, ההפקדה הראשונה שלי, באתר הארץ - תרגום שני לסיפור, שתורגם לעברית לראשונה בידי אברהם לוינסון
• יורם טהרלב, מחווה ליידיש
• שירים מאת משה נדיר, בקטלוג פרידמן, אוניברסיטת פנסילבניה
• מרים שמולעוויטש־האָפֿמאַן, דאָס פֿילפֿאַרביקע געשטאַלט — משה נאַדיר, בעיתון פארווערטס, 7 בספטמבר 2007 (ביידיש) – מאמר וקריקטורה של הסופר