יידיש בתיכון א' לאמנויות

מרדכי גבירטיג

מרדכי גֶבִּירְטִיג (בכתיב יידי: געבירטיג; בפולנית: Mordechaj Gebirtig;‏ 4 באפריל 1877, קרקוב, גליציה (האימפריה האוסטרו-הונגרית) – 4 ביוני 1942, גטו קרקוב) הוא שם העט של מרדכי בּרטיג, משורר ומלחין יידי יהודי-פולני (גליציאני), שנודע בין היתר כמחבר המילים והלחן לשיר "העיירה בוערת".

מרדכי (מרקוס) בּרטיג נולד בעיר קרקוב שבחבל גליציה, אשר זכה בימים ההם לאוטונומיה מוגבלת באימפריה האוסטרו-הונגרית. הוא עסק בנגרות, וחיבר שירים עממים ביידיש. את שירו הראשון פרסם בשנת 1906. את הלחנים חיבר בלי שידע לקרוא תווים, ובסוף שנות ה-20 עיבדו המוזיקאים ברוך שפרבר ויוליאן הופמן את מנגינות שיריו וכתבו להם תווי נגינה. שיריו, שהתחבבו על יהודי אירופה, הושמעו מעל במות הבידור בווילנה, בקרקוב, בוורשה ובלבוב, והגיעו עד הבמות בניו יורק.

גם לאחר פרסומו הוסיף לעבוד כנגר. הוא חי בקרקוב כל ימיו, ברחוב ברק יוסלביץ' מס' 5, ברובע קז'ימייז', עד שנשלח לגטו קרקוב, שהוקם ברובע פודוגוז'ה.

בשנת 1938, בתגובה לפוגרום שנערך ביהודי פשיטיק (Przytyk) בשנת 1936, חיבר גבירטיג את שירו המפורסם "ס'ברענט" ("שרפה, אחים, שרפה"; ידוע גם כ-"אונדזער שטעטל ברענט", ולפי תרגומו לעברית, "העיירה בוערת"), אשר כעבור זמן לא רב, בתקופת השואה, הפך למעין המנון יהודי. יש מי שראו בגבירטיג שכתב את השיר כמי שחזה את האימה המתקרבת ואת השמדת יהודי אירופה.

גבירטיג נרצח על ידי המשטרה היהודית במהלכה של פעולת גירוש של 6,000 יהודים מגטו קרקוב למחנה ההשמדה בלז'ץ ב-5 ביוני 1942 . על שמו נקרא רחוב בתל אביב.

"העיירה בוערת", בגרסתו העברית והיידית, הושמע רבות ברחבי העולם בעצרות הנצחת השואה. השיר בוצע על ידי להקת המטאל הישראלית "סיילם" ב-1994.

מבחר מכתביו

לוח זיכרון המוקדש למרדכי גבירטיג, שהוצבה בעת פסטיבל התרבות היהודי השלישי בקרקוב (14 ביוני 1992) על קיר ביתו של גבירטיג ברח' ברק יוסלביץ' מס' 5 בקרקוב.

בלוח תבליט דיוקנו, שעליו מצוין "מרדכי גבירטיג: נגר, משורר, זמר"; על פני הקשתות שמעל הדיוקן מתנוססות מילות הפואמה שלו "בלייב געזונט מיר, קראקע!" (ובפולנית: "Bądź zdrów mój Kraokwie") – "היי לי בריאה, קרקוב", או במשמעות האירונית של השיר: "היי שלום" [או "שלום ולא להתראות"], קרקוב".

פאלקסטימליך: לידער, קרקוב: דאס ביכעל, תר"פ-1920.
מיינע לידער, קרקוב: געבירטיג-קאמיטעט אין קראקע, 1936. (מהדורות נוספות: עם תווים, ניו יורק: ארבעטער-רינג, 1942; (דריטע שטארק פאגרעסערטע אויפלאגע), שם, 1948; פריז: פארלאג דווקא ביים פארבאנד פון פוילישע יידן אין פרנקרייך, 1949; תל אביב: פארלאג י.ל. פרץ, 1986.)
ס’ברענט: (1939–1942) (מבוא: יוסף וולף), קרקוב: צענטראַלע יידישע היסטאָרישע קאָמיסיע ביים צ ק. פון פוילישע יידן אפט, 1946 – מרבית שיריו מתקופת השואה.
געקליבענע לידער (מיט נאָטן), בואנוס איירס: א’ שפריצער, 1954.
העירה בוערת: שירים (עברית: מרדכי אמיתי; עיטור ועריכה גראפית: שרגא ווייל), [תל אביב]: מורשת וספרית פועלים, תשכ"ז-1967 – מהדורה דו-לשונית, הכוללת גם מבחר של צילומי כתבי-יד מקוריים משיריו בשואה וכן מבואות והסברים על גורל כתבי-היד ודרך הצלתם.
מײַן פֿײַפֿעלע: אומבאַקאַנטע לידער (צייכענונגען: אלכסנדר באגען; רעדאקציע, הקדמה און קאלענדאריום: נתן גראָס), תל אביב: פארלאג ישראל בוך, תשנ"ז-1997 – אוסף שירים בלתי מוכרים של גבירטיג.

סיני לייכטר (עורך), אנתולוגיה לשירי עם ביידיש, כרך ה: מרדכי גבירטיג, ירושלים: מאגנס, 2000.

נתן גרוס, גבירטיג: אגדה על משורר נגר (תרגום לעברית: אריה בראונר), גבעתיים: י. גרוס (הוצאה עצמית), 2009. (יצא במקור בפולנית: Zydowski bard: Gaweda o zyciu i tworczosci Mordechaja Gebirtiga, קרקוב: Księgarnia Akademicka,‏ 2000.)
שלום חולבסקי, 'על מרדכי גבירטיג (1942-1877)', חוליות: דפים למחקר ספרות יידיש ותרבותה, 9, 2005, 417–420.