אברהם קַרפִּינוביץ' (לעתים קרפינוביץ'; בכתיב יידי: קארפינאוויטש; 1918, וילנה – 24 במרץ 2004,[1] תל אביב) היה סופר יידי ישראלי ממוצא ליטאי, חתן פרס ראש הממשלה לספרות יידיש. יצירתו נסבה על עירו וילנה.
אברהם קרפינוביץ' נולד ב-1918 בווילנה ולמד בתיכון יידי. אביו, משה קרפינוביץ' (1892–1941), היה מנהל התיאטרון העממי בווילנה (ונספה בשואה, כמו יתר בני משפחתו). עם פלישת הגרמנים ב-1941 נמלט קרפינוביץ' והגיע עד קזחסטן. לאחר המלחמה חזר לווילנה. באפריל 1947 עלה על אוניית המעפילים "תיאודור הרצל" שנתפסה על ידי הבריטים, ונשלח למאסר בקפריסין. שם התערה בפעילות החברתית והספרותית. בשנת 1949 עלה לישראל. במשך שלושים שנה עבד בהנהלת התזמורת הפילהרמונית. למד היסטוריה באוניברסיטת לונדון. כתב ספרות ומונוגרפיות ביידיש, ופרסם בעיתונות היידית בישראל מאמרים שדנו בעניינים פוליטיים ובגורלה של שפת יידיש ותרבותה. בשנת 1951 הצטרף לחבורה הספרותית היידית "יונג ישראל". בשנת 1959 פרסם את הרומן הראשון שלו, "דער וועג קיין סדום" ('הדרך לסדום'). בשנת 1976 זכה בפרס "מנדלי מוכר ספרים" לסופרי יידיש. בשנת 1988 זכה בפרס ראש הממשלה לספרות יידיש. היה נשוי לריבה (רבקה), ילידת וילנה, שעלתה עמו באנייה "תיאודור הרצל", עד פטירתה בשנת 1964.[2] . קרפינוביץ' נפטר בשנת 2004.
בעברית הופיע מבחר של שנים עשר מסיפורי וילנה שלו בקובץ "סיפורי וילנה". המונוגרפיה הביוגרפית שפרסם על ברוניסלב הוברמן היא הספר היחידי שכתב בעברית.
יצירתו
יצירתו בעברית
יצירתו בתרגום לשפות נוספות
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים