הירש דוד נוֹמְבֶּרְג (בכתיב יידי: הערש דוד נאָמבערג; בפולנית: Hirsz Dawid Nomberg; נכתב גם Hersh Dovid; נולד ב: י' בניסן תרל"ו, 4 באפריל 1876, בעירה אמשינוב אמשינוב (בכתיב יידי: אַמשינאָוו; בפולנית: Mszczonów, "משצ'וֹנוּב") היא עיירה בפולין. נפטר ב:  – כ"ז בחשוון תרפ"ח, 22 בנובמבר 1927, אוטבוצק) היה סופר, פובליציסט, מנהיג ופוליטיקאי יהודי-פולני.

נומברג, שהתחנך בישיבה ובסביבה עברית, למד בעצמו את השפות פולנית, גרמנית ורוסית. באמצע שנות ה-90 של המאה ה-19 נישא למאשה שפירא, ובשנת 1897 התיישב בוורשה והתפרנס מהוראת עברית. בתחילה כתב בעברית, ובהמשך, בהשפעתו של י"ל פרץ, החל לכתוב גם ביידיש. נומברג היה סופר דו-לשוני. הוא היה אחד מיוזמי ועידת צ'רנוביץ (1908) - הוועידה הראשונה שעסקה בשפת יידיש. בשנת 1916 הקים עם יעקב דינזון את אגודת סופרי ועיתונאי יידיש (יידישער ליטעראטן און זשורנאליסטן פאראיין). לאגודה זו הייתה השפעה גדולה מאוד על סופרי ועיתונאי יידיש בפולין ואף מחוצה לה.‏[1]

כתב ביומון העברי "הצופה", שיצא לאור בוורשה בין השנים 1903–1905, ושימש עורכו השני, לאחר אברהם לודוויפול.‏‏[2] כן כתב בעיתונים העבריים "הדור" ו"הזמן", וכן בעיתונים היידיים המובילים בוורשה של אותה תקופה, הײַנט (יידיש: "היום") ו"דער מאָמענט" (יידיש: "הרגע").

בשנת 1905 פרסם נומברג אסופת סיפורים עבריים, ובהמשך פרסם עוד חמש אסופות ביידיש. כיהן כנשיא "האגודה לסופרים ועיתונאים יידיים" בוורשה. בשנת 1908 נטל חלק בוועידת צ'רנוביץ, וסייע לפשר במאבק בין היידישיסטים וה"הבראיסטים" בוועידה.

בשנת 1910 פצח בפעילות פוליטית, והיה ממייסדי מפלגת העם הפולנית (Polskie Stronnictwo Ludowe,‏ PSL).

נומברג, שזוהה עם פעילותם של ה"פולקיסטים" – המפלגה הלאומית היהודית ("ייִדישע פֿאָלקספּאַרטײ"), מיסודם של שמעון דובנוב וישראל אפרויקין – נבחר מטעם המפלגה בשלהי שנות ה-20 לציר בפרלמנט הפולני, הסיים, במקום נח פרילוצקי. ואולם כבר בשנת 1920 התפטר מהסיים, בשל אי-רצונו לוותר על היצירה הספרותית, והוחלף בחיים רסנר.

בשנת 1927 (תרפ"ח) נפטר הירש דוד נומברג ממחלת השחפת, ונקבר בכ"ט בחשוון בבית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה בוורשה.

יצירתו

נומברג היה נובליסט, מבקר, בעל טור ופובליציסט נודע. במרכז יצירתו עומד תיאורם של בני-אדם משכבות גיל מגוונות, תוך התמקדות בעניים, בבודדים ובאבודים, אך גם באינטליגנציה ובאנשים צעירים. סיפורו "פליגלמן" השפיע רבות על בני דורו. ביצירתו של נומברג מופיעים תיאורים של מסעות לאמריקה, לארץ ישראל, למערב אירופה ולברית המועצות. נומברג חיבר מספר מחזות – מחזהו "די משפחה" (יידיש: "המשפחה") הועלה על במות ורשה, וילנה, ריגה, ברלין וארצות הברית. בנוסף לכך עסק נומברג בתרגום, וחיבר שירים וקופלטים; כל זאת, כאמור, לצד חיבור פיליטונים ומאמרים.

הערות שוליים

1. ^ זוסמן סגלוביץ, טלאָמאַצקע 13: פון פארברענטן נעכטן, בואנוס איירס: צענטראל-פארבאנד פון פוילישע יידן אין ארגענטינע, 1946.
2. ^ ‏הַצּוֹפֶה, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)‏
3. ^ ראו: מ. אונגרפלד, סיפורי נומברג, דבר, 2 בינואר 1970.
   
   

כתביו בעברית

• הירש דוד נומברג, ספורים, ורשה: ספרות, תרס"ה-1905.
  • הירש דוד נומברג, סיפורים / ההדיר והוסיף מבוא: מתי מגד, ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ט-1969.‏^[3]
• קבץ ספורים לבני הנעורים / מאת ה"ד נומברג, ורשה: האור, תרס"ה.
• כתבים: חלק ראשון: ספורים וציורים / מאת ה"ד נומברג, ורשה: תושיה, תרע"א-1911 (תרגומים).
• הירש דוד נומברג, משם לכאן (מהדיר ומתרגם: דוד פור; עריכה: בלהה לוז), נצר סירני: ד. פור, 2011 (‫אוסף יצירות ביידיש מאת ה"ד נומברג בתרגום לעברית).

קישורים חיצוניים

• מדיה וקבצים בנושא הירש דוד נומברג בוויקישיתוף
• מספר יצירות מאת נומברג, סרוקות באתר scientificcommons (ביידיש)
• הירש דוד נומברג ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• כתביו של הירש דוד נומברג לצפייה ולהורדה בארכיון האינטרנט
• האזנה לשירי הרש דוד נומברג באתר זמרשת
• M. N., H. D. Nomberg -- The Child Prodigy of Radomsk, ספר יזכור לקהילת רדומסק, עמ' 274 (באנגלית)
• יוסף חיים ברנר, מִצְּרוֹר כְּתָבִים יְשָׁנִים, תר"ע – הערות על נומברג
• ה. ד. נומברג, הצפירה, 22 בנובמבר 1927 (עם פטירתו)
• ר., ה. ד. נומברג ז"ל (קוים לדיוקנו הרוחני), דואר היום, 24 בנובמבר 1927
• פ. לחובר, ה. ד. נומברג, דבר, 2 בדצמבר 1927
• אלף, אחרי מותו של ה. ד. נומברג, דבר, 4 בדצמבר 1927
• ש. צמח, נומברג, דבר, 2 בדצמבר 1927
• יואל מסטבוים, ה. ד. נומברג (במלאות עשר שנים למותו), דבר, 3 בדצמבר 1937
• יואל מסטבוים, ה. ד. נומברג (כ"ה שנים למותו), דבר, 30 באפריל 1953
• מרדכי אבישי, התלוש העומד על בלימה: נומברג – כסופר האנטי־גיבורים, מעריב, 9 בינואר 1970