הירש גליק

הירש (הירשק'ה) גליק נולד ב-24 באפריל 1922 בפרבר שְׁנִיפִּישׁוֹק (שמו היידי של Šnipiškės) שבווילנה,  לוולף (וֶלוֶול) ורחל גליק. אביו סחר בגרוטאות ברזל, בסמרטוטים ובבקבוקים משומשים. משפחתו, שפרט לו כללה עוד שלושה אחים ואחות אחת, חיה בעוני מרוד, וחרף זאת הצליחה לשלב מסורת יהודית ואדיקות עם השפעות חילוניות. גליק למד בבית הספר "בית יהודה" של רשת החינוך העברית-ציונית "תרבות", והיה תלמיד מוכשר למדי. בשנת 1938 נאלץ גליק לעזוב את בית הספר במטרה לעזור למשפחתו, ומצא עבודה אצל כורך ספרים ובבית חרושת לנייר. הוא היה נער פעיל מאוד, ונטל חלק בפעילויות השומר הצעיר.

כבר ב-1935, כשהיה בן 13, החל לחבר שירים ופרסם אותם בעיתונות היהודית המקומית. בתחילה כתב את שיריו בעברית, אך בהמשך, בהשפעת משוררי קבוצת "יונג וילנה" ("יונג ווילנע"; יידיש: "וילנה הצעירה"), בתחילה כתב את שיריו בעברית, אך בהמשך, בהשפעת משוררי קבוצת "יונג וילנה" ("יונג ווילנע"; יידיש: "וילנה הצעירה"), החל לכתוב ביידיש, שפת האם שלו.

גליק אסף סביבו קבוצת אנשי-עט צעירים, נערים שגרו בשכנות לו בשניפישוק-הקטנה, שקראו זה בפני זה יצירות רבות. מאוחר יותר התאגדו חברי הקבוצה סביב שכנם המנוסה הרבה יותר, לייזר וולף מ"יונג וילנה". בעזרתו של וולף הוציאו לאור במשך ארבעה חודשים ב-1939 את כתב העת "יונגוואַלד"; שם זה הפך גם לשמה של קבוצה ספרותית חדשה וצעירה, שנחשבה מאוחר יותר כאחד מענפיה של "יונג וילנה". הירשק'ה גליק היה המשורר החשוב והמבטיח ביותר בחבורת "יונגוואלד". הוא פרסם את שיריו בכתב העת "יונגוואלד", ומאוחר יותר, בשנת 1940, כשהסובייטים כבר הגיע לווילנה, ב"ווילנער עמעס" (יידיש: "[ה]אמת [של] וילנה"; עיתון "פראבדה" של יהודי העיר) ובעיתון "די ניַיע בלעטער" שיצא לאור בקובנה.

בן 15 החל לעבוד לפרנסתו, היה חניך ה'שומר הצעיר', וכבר ב- 1935, בהיותו בן 13, כתב שירים בעברית. אחר-כך כתב בעיקר ביידיש, ולפני פרוץ מלחמת-העולם השנייה היה הבולט בקבוצת הסופרים הצעירים שנקראה על-שם כתב-העת הספרותי 'יונגוואַלד'. מ- 1940 פרסם את שיריו גם ב'ווילנער עמעס' וב'די נייַע בלעטער' שהופיע בקובנה. לפי עדות קרובו, הממשל פרץ מיראנסקי, כתב גליק עד פסח 1941 לפחות שני כרכי שירה שהראה בכתובים.

עם כיבוש וילנה בידי הגרמנים בסוף יוני 1941 היו גליק ואביו בין היהודים שנחטפו והובאו למחנות עבודה לכריית כבול בביאלו-ואקה Biala-Waka) וברשה (Rzesza). גם שם הרבה גליק לכתוב, ואגודת הסופרים והאומנים בוילנה העניקה לו פרס על מחזהו העוסק בחיי היהודים בבורות הכבול. שירו 'וארפליד' ('שיר הכבול') שחיבר ב- 1942 פורסם לראשונה ב- 1953 ב'די גאלדענע קייט' מס' 15.

בראשית 1943, עם חיסול המחנה בביאלו-ואקה, הועבר גליק לגטו וילנה. שם הצטרף ל'אירגון הפרטיזנים המאוחד' (פ.פ.או.), וכן המשיך לכתוב. בראשית 1943 כתב גליק בגטו את הבלדה המקברית 'די באַלאַדע פֿון ברוינעם טעאַטער', ובה תיאר את ייסורי האימים של יהודים בכלא לוקישקו (Lukishko), לפני שילוחם למוות בפונאר.

ב- 1 בספטמבר 1943 נלכדה יחידתו בפ.פ.או., והוא נשלח למחנות באסטוניה, תחילה למחנה נרוה ואחר-כך למחנה גולדפילץ (Goldfilz). בקיץ 1944 ברח גליק מן המחנה ועמו שמונה מחבריו ב'אירגון הפרטיזנים המאוחד', אך כולם נהרגו בידי הגרמנים.

על-פי עדויות כתב גליק גם במחנות הללו, וגם קרא לפני חבריו. בין השאר כתב פואמה גדולה, 'אין גיהנום בייַ לענינגראַד', שיר סרקסטי על מפקד מחנה נרוה 'דער פֿייף פֿון מאָטאָציקל', וכן שירים על וילנה ועל המלינות (מקומות מסתור) בגטו. כול היצירות הללו אבדו.

שירי גליק מצטיינים במוסיקליות, ובשירים שחיבר בימי השואה נטה גליק לחבר שירים לזמרה, במיוחד לאותם שמגמתם לעודד את רוח היהודים, לפאר את מעללי הפרטיזנים היהודים ולעורר אמונה ותקווה לעתיד.

את פרסומו קנה לו גליק ב'שיר הפרטיזנים'  - 'זאָג נישט קיינמאָל אַז דו גייסט דעם לעצטן וועג', שאותו חיבר ב-1943 , בהיותו בגטו וילנה. גליק חיבר את השיר על-פי המנגינה של המלחינים היהודים-הסובייטים, האחים דימיטרי ודניאיל פוקראס, (Покрасс)  שחיברו לשירו של המשורר הרוסי אלכסיי סורקוב (Сурков  )המתחיל במילים: 'לא ענני גשם הם, אלא ענני סער'. כבר בשנת חיבורו הפך השיר 'זאָג נישט קיינמאָל' להימנון הפרטיזנים, הושר במקומות רבים שבשלטון הנאצים, ואחרי המלחמה תורגם ללשונות רבות ונפוץ בכול רחבי העולם היהודי. תרגומו העברי של השיר, בידי אברהם שלונסקי, נדפס לראשונה ביומון 'המשמר', 1945 , ואחרי-כן, במאי 1946 , ב'ניצוץ', שנה ו, גיליון 15 (60) עמ' 11.

מקור: מרכז המידע 'אודות השואה', יד ושם ביה"ס המרכזי להוראת השואה.

• נחמן מייזל, הירש גליק און זיין ליד "זאג נישט קיינמאל", ניו יורק: איקוף-פארלאג, 1949. (ביידיש)
• מ' דווארזשעצקי, הירשקע גליק: דער מחבר פון פארטיזאנערהימן "זאָג נישט קיינמאָל אַז דו גייסט דיין לעצטן וועג", פריז: אונדזער קיום, תשכ"ו. (ביידיש)
• הערך "הירש גליק", בתוך: לעקסיקאָן פֿון דער נייער ייִדישער ליטעראַטור, ניו-יורק 1965. (ביידיש)

• Arad, Y., Ghetto in Flames: The Struggle and Destruction of the Jews in Vilna in the Holocaust, New York: Holocaust Library, 1982. (באנגלית)
• Gilbert, Shirli, Music in the Holocaust: Confronting Life in the Nazi Ghettos and Camps, Oxford, Oxford University Press, 2005. (באנגלית)
• Kalisch, Shoshana, Yes, We Sang! Songs of the Ghettoes and Concentration Camps, New York: Harper, 1985. (באנגלית)
• Katsherginski, S. and Leivick, H. (Eds), Lider fun di Getos un Lagern, New York: Alveltlekher Yidisher Kultur-Kongres, 1948. (ביידיש)
• Silverman, J., The Undying Flame: Ballads and Songs of the Holocaust, Syracuse, N.Y.: Syracuse University Press, 2002. (באנגלית)

 
Gutman, Israel, ed. Encyclopedia of the Holocaust, Macmillan Publishing Company, New York, 1990
Gilbert, Martin. The Holocaust – The Jewish Tragedy, William Collins Sons & Co. Limited, London, 1986