ה. לֵיוִיק, (דצמבר 1888 – 23 בדצמבר 1962, ניו יורק) הוא שם העט של לֵייוויק הַאלפֶּרן, שהיה משורר יידיש, מחזאי וסופר, שנודע בין היתר בשל יצירתו "הגולם" ("פואמה דרמטית בת שמונה מערכות").

לייוויק נולד בעיירה ליד מינסק, בלארוס, בשנת 1888. התחנך כילד במסגרת תורנית אדוקה, אך בהגיעו לישיבה כבר קרא ספרים חילוניים ומשכיליים. הוא גורש מהישיבה והצטרף לתנועת ה"בונד". בשנת 1904 פרסם את שיריו הראשונים ביידיש בעיתוני התנועה. בשנת 1906 נכלא על ידי המשטרה הצארית וישב במאסר כארבע שנים. הוא הובל לסיביר, שם נידון למאסר עולם בשנת 1912, על פעילותו המהפכנית.

בשנת 1913 הצליח לייוויק להימלט ממחנה המעצר בסיביר וברח דרך המזרח הרחוק. הוא נמלט מרוסיה והצליח להגיע לניו יורק. בשנותיו הראשונות כמהגר עבד בכל מיני מלאכות, ובעיקר מצא פרנסתו במלאכת הצבעות. בה בעת החלו שיריו להתפרסם בבמות היידיש הגדולות של אמריקה, ובעיקר ב"צוקונפט". שיריו המרגשים מאותה תקופה הם שירי סיביר שלו, שירי המאסר הבריחה. אחדים מהם תורגמו לעברית, וכוחם נשמר בהם גם היום