פרץ מַרְקִיש (בכתיב יידיש: פּערעצ (גם: פּערעץ, פּרץ) מאַרקיש; בכתב רוסי: Перец Давидович Маркиш;‏ 7 בדצמבר 1895, פּוֹלוֹנוֹיֶה, פלך ווהלין, האימפריה הרוסיתהוצא להורג ב-12 באוגוסט 1952 במוסקבה עם קבוצת הרוגי המלכות בברית המועצות) היה משורר, מחזאי וסופר יידי, מבכירי המשוררים היהודים בברית המועצות.

פרץ מרקיש נולד בעיירה פּוֹלוֹנוֹיֶה (Polonnoye) שבפלך ווהלין, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום במחוז חמלניצקי באוקראינה). אביו היה מלמד בחדר. בגיל צעיר עזב פרץ את הבית, תחילה לברדיצ'ב ולאחר מכן לאודסה, שם עבד בכל מיני עבודות מזדמנות. מגיל 17 החל לכתוב שירים, תחילה דווקא ברוסית. בשנת 1916 גויס לצבא הרוסי ולחם בקרבות מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1917 נפצע קשה בקרב ושוחרר מהצבא. הוא התיישב בקייב, ומאוחר יותר ביקטרינוסלב דנייפרופטרובסק והחל לפרסם שירים אקספרסיוניסטיים וסיפורים קצרים בעיתון יהודי. בשנת 1920 הוציא אוסף שירים ביחד עם שני משוררים יידיים, דוד הופשטיין ולייב קויטקו. בשנת 1921 עזב את רוסיה ובמשך כחמש שנים חי ועבד בפולין, בגרמניה ובצרפת. בשנים 19221924 הוציא לאור עם אורי צבי גרינברג, עוזר ורשבסקי ומלך ראוויטש את כתב העת הספרותי "כאַליאַסטרע" (יידיש: "כנופיה").

בשנת 1926 חזר לברית המועצות, כבר כמשורר מפורסם, התיישב במוסקבה ועסק בפעילות ספרותית. כתב שני רומנים ("אחד על אחד" ו"דור הולך ודור בא"), מחזות ("האדמה" ו"משפחת עובדיה") ומאות שירים. שיריו גם תורגמו לרוסית על ידי אנה אחמטובה. חלק מהמבקרים הספרותיים ביקרו את מרקיש על כך שיצירותיו "לאומניות מדי" ואינן עומדות בקנה המידה של "האינטרנציונליזם הסוציאליסטי".

בשנת 1941, עם פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות, היה בין מייסדי הוועד היהודי האנטי-פשיסטי ומן החברים הבולטים בו. פרץ מרקיש נעצר בינואר 1949 יחד עם עסקנים יהודים רבים, סופרי יידיש, משוררים ואנשי תיאטרון. ב-12 באוגוסט 1952 הוא הוצא להורג עם יתר אנשי הרוגי המלכות בברית המועצות. רק בשנת 1956, לאחר שינויים בממשל של ברית המועצות, טוהר שמו. שיריו נדפסו מחדש, הן ביידיש והן בתרגום לרוסית.

יצירתו שתורגמה לעברית

  • דור הולך ודור בא (תרגם מיידיש: אליהו מייטוס), תל אביב: איגרא, תש"ד. (מהדורה נוספת: על מארקיש ויצירתו: גיטל מיזל; עורכים: ד' הנגבי וא' פורת; הבאה לדפוס ותרגום הנספחים: חיים פלג, מרחביה: ספרית פועלים, 1962.)
  • למחוללת יהודיה: פואמה (עברית: חנוך קלעי), גבעתיים-רמת גן: מסדה, c1976.
  • כיוון לא צפוי: שירים, מקור ותרגום – די אומגעריכטע ריכטונג; לידער (מיידיש: שלמה אבן שושן), תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ח.
  • שירים ופואמות: מאה שנה להולדת המשורר 1895–1995 / פרץ מארקיש (תרגום מיידיש: חנוך קלעי, שלמה אבן שושן, נתן יונתן), ירושלים: בסדר, תשנ"ח-1998.
  • יאבדו שמיים וארץ: שירת האפוקליפסה היידית / משה-לייב הלפרן, א' ליילס, פרץ מרקיש, ה' לייוויק; תרגם מיידיש: עידו בסוק; ערך והוסיף אחרית-דבר: אברהם נוברשטרן), [תל אביב]: קשב לשירה, תשס"ב-2002. .
  • קישורים חיצוניים

 

        מילון יידי-עברי
       חומר לימודי 
תרגול
משחקים
שירים
יצירות
סימני ניקוד
    חג והווי יהודי
משוררים וסופרים
        פרויקטי גמר
קישורים
כתבו לנו
ידיש:ד"ר שושנה דומינסקי
מונה כניסות: 407247

תכנות: דודי זוהר 2006 אוּרי הרדוף 2009 גד אבן חיים 2017-2016
כל הזכויות שמורות ©