שרה בת-טובים (שמה נהגה: "שׂוֹרֶה בַּס טוֹיְבִים"; סוף המאה ה-17 – ראשית המאה ה-18), מחברת שניים מספרי התחינות הנפוצים ביותר בקרב נשות יהדות אשכנז.

קורות חייה

נולדה בעיירה סאטאנוב‎ שבפודוליה. לטענת ישראל צינברג, שם משפחתה "בת-טובים" מהווה אינדיקציה לכך שמוצאה משושלת מכובדת; ואכן: אביה מרדכי היה מלומד גדול, סבהּ יצחק היה אדמו"ר בסאטאנוב, ואבי סבהּ, מרדכי, היה אדמו"ר בברסט-ליטובסק: בעיר ברסק חיו במחצית השנייה של המאה ה-17 שני רבנים בשם מררכי – מרדכי זוסקינד (נפטר ב-1684) ומרדכי גינזבורג (נפטר ב-1688) – וסביר מאור כי שרה הייתה נינה של אחד מהם, ומכאן יוצא כי חיה במחצית הראשונה של המאה ה-18. בחייה האישיים לא האיר לה המזל פנים; היא בילתה זמן-מה בנדודים. קרוב לוודאי כי בת-טובים הייתה "זאָגערין" (חזנית בתפילות לנשים), אשר שפכה את ליבה למוד הסבל והמרירות בתחינות שחיברה.[1]] התחינות פרי עטה : שני אוספי תחינות מפרי עטה של שרה בת-טובים השתמרו: "שקר החן" ו"שלושה שערים".

שקר החן

בעמוד השער של הספר נכתב‏‏[2] כי "הספר תורגם לטייטש [גרמנית; הכוונה ליידיש]. הוא תרופה לנפש בעולם הזה ובעולם הבא, ואל לך לחוס על כספך כל עוד באפשרותך לרכוש אותו. באמצעותו ניעשה ראויים לעולם הבא, ומי ייתן והמשיח יבוא במהרה בימינו, אמן."

שלושה שערים

הספר "שלושה שערים" (בהגייה אשכנזית: "שלוֹישֶה שֶעוֹרים"), שנכתב לקראת סוף חייה, הוא מעשייה נושאת מוסר השכל המבוססת על סיפור חייה. שרה מגוללת את סיפורהּ כאישה צעירה וגאוותנית, שנהגה לפקוד את בית הכנסת מקושטת בתכשיטים, ללכת רכיל, ללגלג ולהתבדח במהלך התפילה, ומספרת על כך שבילתה את חייה בנוודות.‏‏ לבסוף היא מבקשת בתחינתה כי "השם יתברך יסלח לי על כי בנעוּריי פטפטתי בעזרת הנשים כשהתפללו וקראו בתורה האהובה".

התייחסות בתרבות

שרה בת-טובים עצמהּ נעשתה לדמות באגדה היהודית. דמותהּ מופיעה למשל בסיפורו דמוי ה'סינדרלה' של י"ל פרץ, 'דער זיווג, אָדער, שרה בת טובים' (יידיש: 'הזיווג, או, שרה בת טובים'), שבו היא מגלמת כעין פיה טובה העוזרת למי שקורא באמונה מתחינותיה (ומשאירה אחריה זוג נעלי בית מוזהבות, אשר בסופו של דבר מובילות גבר צעיר למצוא את כלתו היעודה). היות ששמהּ היה ידוע כל כך, משכילים בני המאה ה-19 שחיברו תחינות לפרנסתם צירפו פעמים רבות את שמהּ ליצירותיהם. שמהּ של שרה בת-טובים הפך שם נרדף לבחורה חסודה; כך למשל בבדיחה זו מתוך קובץ הבדיחות היהודיות של אלתר דרויאנוב: – אלתר דרויאנוב, ספר הבדיחה והחידוד, פרק יח. שדכנים ושידוכים, מס' 1477 (בפרויקט בן יהודה)

לקריאה נוספת

• שמואל ניגער, "די ייִדישע ליטעראַטור און די לעזערין", אין: בלעטער געשיכטע פון דער ייִדישער ליטעראַטור, ניו יורק: 1959 (מהדורה ראשונה: 1912), עמ' 35–107, ובעיקר עמ' 83–85. (ביידיש)

·         Sarah Bas Tovim, "Tkhine of Three Gates", In: Tracy Guren Klirs (compiled and introduced), The Merit of Our Mothers: A Bilingual Anthology of Jewish Women’s Prayers (translated by T. G. Klirs et al.) (Yiddish and English), Cincinnati: 1992, pp. 12–45. (באנגלית)

·         Sol Liptzin, A History of Yiddish Literature, Jonathan David Publishers, Middle Village, NY, 1972, ISBN 0-8246-0124-6, pp. 16–17. (באנגלית)

·         Chava Weissler, Voices of the Matriarchs, Boston: 1998, pp. 31–33, 76–85, 126–146. (באנגלית)

·         Israel Zinberg, A history of Jewish literature, V. 6: Old Yiddish Literature from its Origins to the Haskalah Period (trans. from Yiddish: Bernard Martin), Ktav Pub Inc.: 1975, pp. 252–254. (באנגלית)

קישורים חיצוניים

• חוה וייסלר, שרה בת-טובים, ב-Jewish Women Encyclopedia (באנגלית)

הערות שוליים

1. ^ צינברג, עמ' 253–254‏.
2. ^ ‏תרגום חופשי מהתרגום ‏האנגלי של ברנרד מרטין לצינברג, עמ' 254.