זוסמן סגלוביץ' (ביידיש: זוסמאן סעגאלאוויטש) (26 בפברואר 1884 – 19 בפברואר 1949), סופר ומשורר יידי.

סגלוביץ' נולד בביאליסטוק שבפולין למשפחה מרובת ילדים, ביניהם אחיו וולף הירש סגלוביץ'. משפחתו הייתה בעלת ייחוס רבני וסבו, צבי פרנקל, עבד בשירות צאר רוסיה. התחנך בחדר ועל ידי מורים פרטיים. בשנים 1903 - 1905 היה חבר הבונד ונאסר בגין פעילותו. לאחר פוגרום בביאליסטוק עבר עם משפחתו בשנת 1906 ללודז'.

בשנת 1903 פרסם לראשונה שיר בשפה הרוסית בעיתון מקומי ובשנת 1904 כתב ביידיש ב"דער פריינד". בשנת 1909 הודפס לראשונה קובץ משיריו. בראשית דרכו הספרותית הוא עסק בפרסום שירה וסיפורים קצרים, בהם הרבה לעסוק בחיי המעמד הבינוני בחברה היהודית ובאופי התנהלותן של נשים.

במלחמת העולם הראשונה הוא שהה באודסה, בחצי האי קרים ובקווקז, וכן שירת שנה בצבא הצאר (1916 - 1917) והיה עד למהפכה הבולשביקית. לאחר מכן חי בקייב ובמוסקבה ובשנת 1919 התיישב בוורשה. במוסקבה פירסם קובץ מסיפוריו הקצרים. עם שובו לפולין ועד 1930 החלו להתפרסם כתביו בקביעות ב"היינט". העיתון סירב לפרסם כתבות אקטואליה שנכתבו על ידו והוא עבר לכתוב בעיתון "זמן". בשנים 1928 - 1930 כיהן כיו"ר הסניף המקומי של אגודת הסופרים והעיתונאים ביידיש. בין שתי מלחמות העולם פרסם למעלה משלושים ספרים ובהם 5 ספרי שירה.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח בשנת 1939 מפולין ועד 1941 עבר מסע דרך ליטא, בולגריה, טורקיה וסוריה בדרכו לארץ ישראל. שהותו בארץ נמשכה שבע שנים ולאחר מכן הוא עבר לניו יורק, בה התפרסם ספרו על שנות חייו בתל אביב. בשנות חייו האחרונות הוא נודע כסופר שכתב על מאורעות השואה וגזר על עצמו מנהגי אבלות.

סגלוביץ' היה נשוי תקופה לקלרה סגלוביץ', שחקנית תיאטרון יידיש. לאחר שנפרדו נותר בודד וככל הנראה סבל מדיכאונות, כשהוא מתלונן על היותו בלתי מובן ועל קנאתם של סופרים אחרים בהצלחתו. בשנת 1949 נפטר משבץ ובעיתון "דבר" נכתב כי "עם מותו נסתלק אחד הסופרים המרכזיים והפוריים בספרות יידיש בפולין. הוא עידן את החיים האפורים והתסיס את בני הנוער במאוויים לעולם יותר יפה. עם מותו נהרס עוד משהו מורשה ההרוסה".

קישורים חיצוניים

זוסמן סגלוביץ' באנצקלופדית "ייוו"א" (באנגלית)